היה זה בניו-יורק כאשר הגברת האמריקאית הראשונה המקועקעת, מכף רגל ועד ראש, הוצגה לראשונה, בשנת 1882.
נורה הינדנברדט הייתה בתו של המקעקע הנודע מרטין הינדנברדט , גרמני אשר הקים את חנותו בניו-יורק בשנת 1840. בזמן שמרטין לא קעקע חיילים, מלחים ושאר אספסוף הוא עבד על נורה. בכל יום קעקוע אחר.
ב-1890 יצאה נורה עם לדרך עם קרקס ברנום וביילי להראות את מיטב יצירות אביה על גופה. לבושה במיטב מחלצותיה, אך לא מראה יותר מדי עור, על פי סטנדרטים מודרניים….
“כמיטב המסורת” ובכדי למשוך ולרתק את הקהל היא הפריזה בסיפורים על כך שאביה והיא אולצו להתקעקע בכפייה ע”י שבט עוין….. בשלהי הקריירה שלה היא “הסתפקה” בסיפור חייה האמיתיים….
הנשים המקועקעות שהוצגו לראווה במהרה הרוויחו יותר מעמיתיהם הגברים, הן נעשו פופולאריות מאד, לא רק בגלל אומנות הקעקועים, שהייתה מיוחדת ונדירה, אלא גם או בעיקר בזכות העובדה שזו הייתה הזדמנות לגברים לבהות בחלקים חשופים של הגוף הנשי, דבר שלא היה מקובל חברתית באותם הזמנים.
מקצת מהנשים המקועקעות הפכו למקעקעות בעצמן, פתחו עסקים משלהן או הועסקו בסטודיואים מפורסמים ברחבי ארה”ב.
בחיתוליה, אומנות הקעקועים תויגה כאסופה של קווים , דוגמאות אקראיות וציורים ללא קשר ביניהם. הקעקועים של אותן נשים אופיינו כעדינים יותר. “חליפות” הקעקועים שלהם כבר היו באיכות טובה יותר ונעשו ע”י אמנים מוכשרים יותר.
אמנות הקעקועים התפתחה בהתמדה, כאשר האמנים מתמקדים יותר באיכות תוך שימת לב רבה יותר לפרטים לשילוב בין הקעקועים השונים לבין הגוף עצמו.
“הפריקים” מן הצד השני נדונו להעלם. עד סוף מלחמת העולם השנייה, הציבור פשוט איבד עניין בהם.
התקשרו עכשיו