כל המלחים שהפכו למקעקעים היו “טיפוסים”, הם באו מעולם של אמונות טפלות, אגדות ומיתוסים. סיילור ג’רי נולד בשם נורמן קית’ קולינס ב-1911 – והוא עתיד היה להיות לאגדה.
ג’רי היה כנראה המקעקע המשפיע והחשוב ביותר של זמנו בארה”ב, הכי מועתק וכיום הדוגמאות שצייר שמורות היטב תחת חוקי זכויות היוצרים. הוא נודע בעיקר בדוגמאות הפין-אפ שלו, הצבעים העזים, ההצללות וחוש ההומור המיוחד שלו, כפי שהוא בא לידי ביטוי ביצירותיו.
ג’רי בנה את המוניטין שלו באזור צ’יינה-טאון בהונולולו, הוואי.כמו כל מכוני הקעקועים של אותה התקופה, גם המקום של ג’רי שכן באמצע איזור האורות האדומים של הונולולו, בארים, זונות ומועדוני חשפנות היו כל מה שמלח בחופשה יכול היה לייחל לו באותה התקופה. קעקועים השתלבו בנוף הזה בצורה אידאלית.
כיום המותג סיילור ג’רי כולל ליין בגדים, תיקים, אביזרי אופנה שונים ואפילו מותג רום על שמו. מעניין מה ג’רי שמת בשנת 1973 היה חושב על הכלתה של תרבות הקעקועים במיינסטרים המודרני.
ג’רי עיצב את הדוגמאות שלו לאנשים בשולי החברה, לחיילים ולימאים השיכורים והמשתוללים, לאלו שאף פעם לא החשיבו את עצמם כחלק מהזרם המרכזי, אותו זרם שלרוב לא רצה לקבלם או הוציא אותם מקרבו. ג’רי הבין את אותם “פראים” מצ’ואיסטים. הוא היה ימאי כמוהם, מגיל 19 הוא היה בים, ובאותו הזמן הוא גם השיג את הקעקוע הראשון שלו. בעיקר סיקרנו אותו הקעקועים שהגיעו מאסיה….
את המקום הראשון שלו פתח בשיקאגו. הוא היה הראשון ששילב את הסגנון האורינטאלי עם הסגנון האמריקאי המסורתי שכלל עוגנים, גולגולות, נחשים וכו’…כל זאת תיבל בהומור המיוחד שלו וכך יצר סגנון חדש שהתאים ככפפה לקהל לקוחותיו.
רבים ניסו להעתיק את סגנונו ואת דוגמאותיו. הוא סלד ממקעקעים חובבים או כאלו שלא כיבדו את המקצוע. הוא האמין בדוגמא אישית והציב סטנדרט גבוה חדש בתעשייה בכל הקשור לחומרי הגלם והניקיון הנדרש.
ג’רי היה מאד נדיב וחלק את הידע העצום שלו בתחום עם מי שהיו אז מקעקעים צעירים ומבטיחים כגון אד הארדי וג’ק מאלון, שלקחו על עצמם את ניהול הסטודיו שלו לאחר מותו.