פול רוג’רס הוא אחד האגדות של עולם הקעקועים האמריקאי. הוא הגשר המגשר בין אגדות המקעקעים בתקופה הישנה לבין המקעקעים המפורסמים של דור תחיית הקעקועים המחודש של שנות השישים. ענקים כמו אד הארדי, גרג אירונס ועוד…כולם ספגו מניסיונו העשיר של מעל 50 שנה קעקוע ויכולות בניית המכונות יוצאות הדופן שלו.יכולות שאח”כ יבואו לידי ביטוי כשהוא יקים יחד עם האק ספולדינג את אחת החברות הגדולות בעולם לייצור מכונות וציוד לעולם הקעקועים.
צ’אק אלדריג’, מנהל מוזאון קעקועים מפורסם, שלו הוריש רוג’רס את כל האוסף שהיה ברשותו לאחר מותו ב1990, טוען שלרוג’רס הייתה תרומה ייחודית לענף : “הוא היה מוליך חי של אינפורמציה וניסיון. בין 1945 לשנות ה-50 הוא עבד עם קפטן קולמן שבאותה התקופה נחשב כאחד המקעקעים הטובים בעולם. בתקופה ההיא הוא צבר ידע רב בבניית וכיוון מכונות העברת הידע הזה הייתה חשובה מאד בזמנו. ללא האינפורמציה של פול כל הידע הזה היה הולך לאיבוד.”
פול נולד ב -1905 בהרי צפון קרוליינה בבקתה ביערות. אביו היה חוטב עצים. הוא נולד לחיים של קושי ועוני במשפחה עם חמישה ילדים. בתקופות מסוימות כל המשפחה עבדה בקטיפת כותנה כשהיא עוברת מעיר לעיר בחיפוש לאחר עבודה בתנאים לא אנושיים. את אומנות הקעקועים הוא גילה באותה תקופה כאשר בילה זמן עם אותם העובדים.
רוג’רס התאהב בדוגמאות, במסתורין ובסיפורים שעמדו מאחוריהן.
ב-1926 הוא התקעקע לראשונה. קעקע אותו מקעקע בשם צ’אט קיין שעבר בקרקס הנודד. דרכו הוא שמע לראשונה על קפטן קולמן. אותו מקעקע שהוא עתיד היה לעבוד תחתיו וששינה את חייו.
קיין ייעץ לו קצת על תחום הקעקועים ואחרי כשנתיים הוא החל לקעקע בעצמו. “קניתי ערכת קעקועים בשנת 1928 דרך ספק שגיליתי מאנשי הקרקס…החלטתי לנדוד עם אנשי הקרקס ולקעקע בירידים”.
הוא עבד מחדר השינה שלו כאשר הוא מתנסה על עצמו ועל מתנדבים.. מהר מאד נגמר לו מקום על הגוף והוא היה צריך לחדש את מלאי הלקוחות…בנדודיו הוא מצא אותם….
רוג’רס מספר שבאותה תקופה, השפל הגדול בארה”ב, רוב המקעקעים עבדו בירידים. בחורפים הוא המשיך לעבוד בקטיפת כותנה. בירידים הוא חילטר כאשר הציג את גופו כ”איש מקועקע”.
ב-1942 חבר שלו מתקופת הכותנה הזמין אותו לפתוח מקום בשותפות בצ’רלסטון דרום קרוליינה. ובכך נסתם הגולל על חייו כקוטף כותנה לשמחתו…
באותה התקופה ראה רוג’רס הרבה דוגמאות לעבודתו של קולמן ממלחים שעברו דרך הסטודיו שלו. הוא הכיר מיד את עבודתו של קולמן שהייתה ייחודית בטיבה. הוא מספר שהוא ניסה לחקות את צורת עבודתו והעתיק כל דוגמא שלו שעברה בדלת..
לקפטן קולמן נודע על רוג’רס מהמלחים שהגיעו אליו. הוא נהג להקניט אותם ולזלזל בקעקועים שהיו להם ולא נעשו אצלו. כשהוא היה רואה דוגמא שלו עליהם הוא היה מציין זו עבודה טובה…אלא שלפעמים הוא טעה והחמיא להעתק של דוגמא שלו שרוג’רס ביצע……
לאחר מכן פול כתב לקולמן והוזמן אליו לסטודיו בוירג’יניה. קולמן הציע לו עבודה. זו הייתה התקופה לאחר מלחמת העולם השנייה וזו הייתה הצעת עבודה שנשלחה מהשמיים…. “זו הייתה הצעת עבודה להתמחות תחת אחד המקעקעים הגדולים בעולם…לא היה דבר טוב מזה..” אמר רוג’רס.
הוא החל לעבוד עמו בשנת 1945 לתקופה של חמש שנים. קולמן קעקע אז משנת 1918….הוא נזכר בקולמן ברגשות מעורבים, אין ספק שקולמן היה אחד הגדולים אך הוא היה בן אדם מאד אנוכי ולא עניין אותו איש….בדיוק ההפך מרוג’רס..
למרות אישיותו הבעייתית של קולמן, רוג’רס למד ממנו רבות, בעיקר על בניית מכונות. אך כאשר חוקקו את אומנות הקעקוע אל מחוץ לחוק ,ב-1950, הם התפצלו והוא עבר לג’קסונויל צפון קרוליינה.
בצפון קרולינה הוא פגש מקעקע מתחיל ורע.. בשם האק ספולדינג. רוג’רס עזר לו לפתח את היכולות שלו עד שלבסוף הם פתחו חנות יחד בעלת שם שחקוק עד היום העולם הקעקועים- ספולדינג ורוג’רס.
הם פתחו יחד חברה לאספקת ציוד לקעקועים ומה שייחד אותם הייתה המחויבות שלהם לציוד איכותי. אט אט הם קנו שם לעצמם ומרבית המקעקעים של התקופה קנו מהם ציוד. כעת יכל פול להתפנות למה שעיניין אותו באמת, ייצור מכונות קעקוע. ואכן הוא ייצר כמה ממכונות הקעקוע הפשוטות והלא מסוגננות ביותר אך האמינות והטובות שיוצרו אז.
אד הארדי מציין שלמכונות של פול הייתה תרומה מכרעת בהתפתחות אומנות הקעקועים ופיתוח סגנונות שונים.
בשנת 1988 בעת שעבד על האוטוביוגרפיה שלו הוא קיבל שבץ שעקבותיו הוא שותק ביד ימין ואיבד את יכולת הדיבור. הוא מת שנתיים מאוחר יותר בבית אבות בגיל 84.
התקשרו עכשיו