לאחר שנים של חוסר קבלה, ניסיונות דיכוי ואיסורים שונים, הפכו הקעקועים לדרך מקובלת ויצירתית לביטוי עצמי. תרבות הקעקועים נטמעה לחלוטין במיינסטרים החברתי ובני כל השכבות נושאים ומראים אותם ללא חשש.

לאחרונה אנו מזהים חזרה של סגנון קעקועים ישן שזוכה לעדנה מחודשת…סגנון האולד-סקול.  סגנון זה התפתח ע”י מלחים ,בעיקר אמריקאים, ואנשי קרקס בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. אנשי עסקים גוזרים קופונים מסגנון קלאסי זה תוך מכירה של  מוצרים הנושאים את הדוגמאות הקלאסיות והצבעוניות האלו….החל מחולצות אד-הארדי ועד תיקים, שמלות ושלל מוצרים אחרים…דוגמאות שנעלמו לגמרי כמעט חוזרות אחרי 40-50 שנה לעטר את גופם של צעירים רבים שאפילו הוריהם נולדו הרבה אחרי שהיו פופולאריים….קעקועים אולד-סקול

זה רק הגיוני שאם קעקועים הם “הדבר” אזי שסגנון הקעקועים הקלאסי ביותר יהיה הדבר הנכון ביותר….

סגנון האולד-סקול התפתח במערב והואץ עם המצאתה של מכונת הקעקועים האלקטרונית  הראשונה ע”י סמואל או’ריילי ב-1891. תוך כדי פיתוחים מתמידיים של שיפורים בפיגמנטים המשמשים בצביעת הקעקועים  וניסוח תורות עבודה לשמירה על בטחון המקועקעים, השטח היה מוכן לתור הזהב של  הקעקועים הקלאסיים.

תרבות הקעקועים נישאה ברחבי העולם בעזרתם של מלחים. רוב האוכלוסייה המקועקעת בתקופה ההיא הייתה מורכבת מאנשים שחיו יותר בשולי החברה, כגון אנשי קרקס, פושעים, בוהמיינים, אנשי צבא ובעיקר  אותם המלחים. באותה תקופה ביקור במדינות אחרות לא היה דבר של מה בכך, טיסות לא היו דבר שבשגרה ודרשו אמצעים כספיים רבים. מי שכן רצה ל”ראות עולם” היה מתגייס לצבא או לצי הסוחר והיה מפליג בימים.

תרבות הקעקועים התפתחה בעיקר הודות לאותם מלחים שהסתובבו בעולם וקועקעו ע”י אמנים שונים ברחבי העולם. כך הועבר מידע בין מקעקעים בארצות שונות, נוצרו קשרים, רעיונות ,דוגמאות וסגנונות שונים. כך התפתח אט-אט סגנון האולד-סקול במרוצת המחצית הראשונה של המאה ה-20.

הקעקועים עצמם היו לרוב  באו לידי ביטוי בדוגמאות בולטות צבעוניות וללא פרטים רבים מדי. הציוד בו השתמשו המקעקעים לא היה מושלם מבחינה טכנית הצבע התפשט מעט לאחר הקיעקוע מתחת לעור כך שלא היה ניתן ליצור פרטים רבים וצפופים שיהפכו לאחר כמה שנים לכתם אחד גדול…

המקעקעים בעצמם לרוב לא היו בעלי הכשרה אומנותית רצינית כמו שישנם היום, כך שהדוגמאות היו לרוב פשוטות ולא מסובכות מידי לעשייה.

הכנת הדוגמא על העור בימינו מתבצעת ע”י סטנסיל מיוחד שלא נמחק תוך כדי הקיעקוע. המקעקע עובר על קווי הסטנסיל בצורה קלה. בעבר העבירו את הדוגמא לעור בצורה אחרת. הדוגמא הייתה נמחקת מהר כל-כך ולפעמים נעלמת תוך כדי בצוע הקעקוע כך שלא הייתה כל אפשרות לבצע דוגמאות מסובכות עם פרטים רבים …….

מדוע אם כן הדוגמאות האלו זוכות להצלחה מסחררת כל-כך ?!  ראשית הן אכן נוטות להחזיק זמן רב יותר בצורה טובה יותר לאורך זמן מדוגמאות מסובכות אחרות. הדוגמאות הפשוטות והבולטות נראות חדות וברורות גם לאחר עשורים רבים.

הדוגמאות הקלאסיות הן עדיין מה שמזוהה אצלנו בתודעה כאב טיפוס של קעקוע. אם ננסה להעלות בדמיוננו איך אנו מתארים קעקוע לרוב נראה איזה שהוא נשר או גולגולת אולד-סקול. אלו הן דוגמאות אייקוניות שעומדות במבחן הזמן ויעמדו בו כנראה עוד שנים ארוכות……

הנה כמה דוגמאות לקעקועי אולד-סקול טיפוסיים :

 קעקוע סנונית –  קעקוע אולד סקול קלאסי, קועקע ע”י מלחים שעברו 5000 מייל בים כקמע למזל. ציפורים מסמלות יבשה קרובה, מצרך מבוקש ליורדי ים… מה גם שהסנוניות חוזרות הביתה כל שנה.

קעקוע לב – קעקוע לב עם כיתוב “אמא” הוא  הקעקוע האיקוני ביותר ללא ספק. קעקועים המסמלים אהבה,נתינה,טוהר ואמת. מקועקעים לבד או בשילוב עם אלמנטים אחרים.

קעקוע ורד –  הורד הוא סמל קלאסי לאהבה. הוא מסמל גם יופי. לרוב יקועקע בשילוב עם גולגולת,פגיון או ציפור. ישנה משמעות גם לצבע הורד: אדום לאהבת אמת, ורוד לחסד/חן, שחור למוות ולבן לטוהר.