ההאידה (Haida) הם שבט אינדיאני החיים לאורך החוף הפסיפי הצפוני של יבשת אמריקה הצפונית. הטריטוריה שלהם משתרעת ע”פ קנדה וארה”ב יחד. כמו גם של השבטים השכנים להם, הטלינגיט והטסימשיאן (Tlingit,Tsimshian) אזור זה ידוע בשם איי המלכה שרלוט בקולומביה הבריטית.
תרגום השם האידה הוא – “האיים של העם”. ההאידה ידועים בכושרם האומנותי וביצירותיהם העשירות והמסוגננות העוסקות בעיקר בעולם החי שמסביבם. הם מתמחים הגילוף בעץ (טוטם), האריגים הייחודיים להם ותכשיטים אותנטיים. בעולם הקעקועים נפוצות מאד דוגמאות מסורתיות שלהם או קעקועים שנעשו בהשראת האומנות השבטית הייחודית שלהם. מי שתרם הכי הרבה שקעקועים אלו פרצו לתודעת הכלל היה ככל הנראה סולן להקת הרד הוט צ’ילי פפרס שאת גופו מעטרות כמה דוגמאות בסגנון זה.
אומנות ההאידה היא קלאסית ומונומנטאלית. יש הטוענים כי הם אומנותם היא פסגת היצירה של האזור. דוגמאות הקעקועים הם לרוב בולטות מאד, בעלות קווים נקיים ומצטיינות בשיווי משקל ויזואלי.
הדוגמאות לרוב לא יתארו את האובייקט בצורה ריאליסטית, ונראה כי הראש יתפוס עד כמחצית מגודל הדוגמא. בראש העיניים והגבות יהיו הבולטים ביותר.
הקעקועים יהיו צבועים ככלל בשחור ואדום. צבעים שמבחינה מסורתית השתמשו בהם והם הופקו מפיגמנטים מקומיים הידועים לבני השבט. הדמויות המתוארות הם לרוב של בעלי-חיים מקומיים. דוגמאות אלו הן קבועות וכמעט שלא השתנו לאורך השנים, ומשתמשים בהן עד עצם היום הזה.
הקעקועים נהנים מארגון מאוזן בין כל חלקי הדוגמא מה שמבטיח קעקוע הרמוני ואסתטי.
לפי המסורת האינדיאנית בהתחלה היו כל החיות והצמחים בעלי חזות אנושית, עד שהגיע הכוח המשנה ששינה כל אדם לצמח/חיה בהתאם להתנהגותו באותו רגע המפגש. בהתאם לתפיסת היקום של האינדיאנים הגורסת כי כל האורגניזמים החיים בעולם שווים, הם מאמינים כי כל חיה/צמח מסוגל להשתנות ולקבל חזות אנושית ואותו דבר בני האדם עצמם. הטרנספורמציה הזו יכולה להיערך תו”כ ריקוד בעזרת מסיכה המתארת את אותה החיה. אותן מסיכות ופסלים מגולפים בעץ הם אלו שמהם שואבת תרבות הקעקועים את דוגמאותיה.
הדוגמאות עצמן משקפות את התרבות המורכבת של ההאידה. דוגמאות הקעקועים יהיו לרוב מורכבות אך בעלות עיצוב נקי. הארגון של הדוגמא יכול להשתנות כמו גם תוכנה, אך לרוב תשמר חוקיות מסוימת שתורמת להבנתה. בדוגמאות האידה רבות דוגמת הקעקוע נחלקת באמצע ומוכפלת לשתיים, כמעין השתקפות במראה.
ההאידה נהגו לצייר על כמעט כל חפץ. היה יכול להיות זה משוט, כובע או תוף. הדוגמא הייתה ממלא את שטחו של החפץ כולו. כך שאנו יכולים למצוא דוגמאות בכל צורה כמעט. עובדה זו מספקת חופש יצירתי לאמן לעוות ולשנות את הדמות, להוסיף או להחסיר ממנה אלמנטים שונים בכדי להתאים אותה לרצונותיו. עובדה זו יכולה לגרום לקושי מסוים בהבנת הדוגמא אך כמה סממני מפתח תמיד יראו בה בכדי שהמסר הרצוי יועבר.
התקשרו עכשיו
