מנהג הקעקועים הוא אומנות עתיקה בעסקו בה בכל קצוות העולם הישן. במצרים ישנן עדויות לקעקועים עוד בשנת 2000 לפנה”ס…..בתרבויות עתיקות כגון יוון ורומא הקעקועים הראו אמונה באל מסוים, השתייכות למקצוע (זנות במקומות מסוימים), הגנה או פריון… בתרבויות אלו גברים ונשים היו מקועקעים אך במצרים נראה כי הקעקועים היו נחלתן הבלעדית כמעט של נשים. לרוב בנות המעמד הנמוך.
חוקרי תרבות מצריים עסקו וחקרו את שאלת הקעקועים מתוך מקום של דעה קדומה והבנתם המעווות של אמנות הגוף. בחקירתם של מומיות נשיות או פסלים מהתקופה ההיא הם הסיקו כי אכן רק זונות או “רקדניות” קועקעו אך חקירה מאוחרת יותר העלתה שאלות מעניינות לגבי מסקנות אלו.
כאשר בעבר נתקלו החוקרים במומיות נשיות עם קעקועים הם נטו להזניח את הממצאים הללו ופטרו אותן כנשים שבאות ממעמד מפוקפק ולכן לא שווה להתעכב עליהן….אך עדין עצם העובדה שהן נחנטו ונקברו באזור של בני המעמד הגבוה. ידוע כי לפחות אחת מהנשים המקועקעות שנקברו ותויגה כפילגשו של מלך הייתה למעשה כוהנת רמת מעלה בשם אמונט.
נהוג היה לחשוב שתפקיד הקעקועים היה להגן על הנשים ה”עובדות” מפני התפשטותן של מחלות מין… ישנה סברה נוספת שגורסת כי היה להם גם תפקיד הגנתי בזמן ההיריון והלידה.
עם הזמן הגיעו עדויות נוספות על מומיות של כוהנות נוספות שנמצאו מקועקעות. הקעקועים קושרו לפולחן האלה האת’ור – אלת השמיים, ריקוד, אהבה, אימהות והפריון. הקעקועים שנמצאו היו מערך של נקודות וקווים מקועקעים על הבטן. סימנים שתאמו לקישוטים שהיו נפוצים על פסלי פריון מצריים.
כאשר הבטן גדלה במהלך ההיריון מערך הקווים והנקודות גדל ויצר מעיין “רשת הגנה” ברורה סביב העובר.
לא נשארו ככלל כל עדויות כתובות מהתקופה שעוסקות בנושא הקעקועים. לכן רוב הקביעות הן ספקולטיביות בעיקר.
דוגמא לקעקוע נוסף שהופיע רבות על ירכי הנשים בנות המעמד הנמוך הייתה דמותו של בס. אל בדמות ננס בעל איבר מין גדול וזקן. אל המיניות, הריון ההומור והאושר שבחיים. ההשערה גורסת כי הקעקוע היה מסמל נשים שעבדו בזנות, מרחיק מחלות מין ושומר בזמן ההיריון. אך לא כל החוקרים מסכימים עם ההשערה הזו והם גורסים כי יתכן שהקעקוע קועקע על נשים רבות שלאו דווקא עסקו במקצוע הזה…
ארכיאולוגי בריטים גילו כלים שבהם השתמשו לקעקוע. כלים אלו תוארכו לשנת 3000 לפנה”ס. בתקופה זו הקעקוע נעשה בעזרת חפצים חדים, מעין מחטים הקשורים לידית מעץ. בתקופה מאוחרת יותר המחטים היו עשויות מברונזה. לפי ניתוח קעקועים ממומיות הדיו שהשתמשו בו היה צבע שחור, כחול וירוק בשינויים שונים.
הצבע השחור במצרים העתיקה סימן חיים ותחייה מן המתים. כמו גם הירוק. הצבע הכחול בין היתר סימל בריאה ופריון.
מי שעסקו במלאכת הקעקוע היו כנראה נשים מבוגרות בעלות ניסיון שהכירו את הסמלים ופירושם.
התקשרו עכשיו