איפור קוסמטי אינו “שיגעון” חדש. כמו בהרבה תרבויות שונות ע”פ כדור הארץ מנהגי התרבות מונעים ממסורות עתיקות, פולקלור ומיתוסים.
במסורת היפנית מסופר על איונה-קמוי, אלה מקומית, שירדה ממשכנה בשמיים בכדי ללמד את הנשים את אומנות הקעקועים. היא עצמה הייתה מקועקעת בידיה על מצחה, גבותיה ופיה. הדוגמאות הייחודיות נהפכו במהרה כאמצעי יעיל לזיהוי הנשים מאזורים שונים. נשים בגיל צעיר קעקעו את שפתיהן תוך שימוש בפיגמנטים טבעיים.
נשות המאוריים הניו-זילנדים והאסקימוסים הצפון אמריקאים קעקעו את שפתיהן בשחור עם דוגמאות שיורדות עד לסנטרן. הקעקוע העצים את יופייה של האישה לעין ערוך בעיני בני זוגם הפוטנציאלים.
באפריקה גברים כמו נשים מקעקעים את חניכיהם בכדי להשוות לשיניהם מראה לבן יותר, מנהג זה נהוג גם בימינו אנו.
בעת החדשה ניתן לציין את שנות השבעים שבהן החלה התעוררות רבה יותר בתחום הקעקועים האסטטיים וקעקועי שיחזור, קעקועים הבאים לתקן פגמים מולדים או פגמים כתוצאה מתהליך כירורגי ע”י החדרת פיגמנט. ב-1986 נכתב הספר הראשון ע”י רופאים מוסמכים המסביר את התהליך כולו.
הקעקוע הקוסמטי מתבצע לפי אותו עקרון של הקעקוע הרגיל ,במכונה אשר פועלת באותה השיטה מאז הומצאה ע”י סמואל אוריילי לפני מעל כ-100 שנים. רוב המקעקעים אן המקעקעות, ליתר דיוק, של הקעקועים הקוסמטיים ישתמשו במכונות משופרות במקצת אשר מכוונות לפעול באופן שקט ועדין יותר.
הדיו בו משתמשים לקעקע מוכן באופן מיוחד לאיפור קבוע. הצבעים לרוב ישתנו תו”כ תהליך ההחלמה, ולכן דרוש ידע מקיף לניסיון רב בכדי לדעת באיזה גוון להשתמש בכדי להשיג את התוצאה הרצויה.
ניתן לטשטש בשיטה זו כוויות וצלקות כמו גם חוסר בפיגמנט או אזורים כהים מדי. ניתן למלא קרחות קטנות בקרקפת בטקסטורת דמוי שיער וכו’…
וכך מקליאופטרה ועד מרלין מנסון שומר מנהג עתיק זה, ובהגיענו למאה ה-21 אנחנו עדיין ממשיכים לשכללו והתאימו לנורמות ולמנהגים של תקופתנו.
ברדיקל טאטו אנו לא מבצעים איפור קבוע מכל סוג.