קעקועים ויהודים…

פסוק אחד בספר ויקרא מפורש כאיסור ברור על עשיית קעקועים “וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה'” (ויקרא פרק יט), אבל מקורות היסטוריים אחרים מרמזים שחלק מהעברים הקדמונים עסקו במנהג הקעקוע כאלמנט דתי פולחני ברמה זו או אחרת…

חוקר התנ”ך, וויליאם מקלור, טען שמשה עצמו תמך או התחיל במנהג הקעקוע…מוזר ככל שזה ישמע… הוא נשען על פסוק מספר שמות ” וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ:  כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם.” מקלור מעלה השערה שמשה שאל את מנהג הקעקועים מהמצרים שקעקעו אז כתובות על ידם ובין עיניהם. כתובות שנחשבו כבעלות כח מיסטי רב. לדעתו משה אימץ את המנהג הזה כשרצה שעם ישראל לא ישכח את מה שעשה אלוהים למענו כששחרר אותו ממצרים.קעקועים ביהדות בנצרות ובאיסלאם

לדעתו האיסור שמופיע בספר ויקרא מתייחס אך ורק לקעקועי כפירה, אלילות ואמונות תפלות, ולא לקעקועים ש”אושרו” ע”י משה. מקלור מביא דוגמאות נוספות מהתנ”ך אך לא כל חוקרי התנ”ך מסכימים עם השערותיו…

ישנו מיתוס רווח בישראל שאנשים בעלי קעקועים נקברים מעבר לגדר או ש”מקלפים” את עורם מהקעקועים לפני קבורתם. אין זה נכון ! ביהדות מקפידים על קדושת המת וישנו איסור חמור בפגיעה בגופת המת.

האם ליהודים היו קעקועים? אין הגיון בחקיקת חוק על דבר שלא היה קיים…ולכן הראיה החזקה ביותר לכך שיהודים אכן נהגו להתקעקע הוא בעצם האיסור מספר ויקרא על כך…

קעקועים בנצרות

כבר במאה הרביעית  אחרי הספירה נמצא תיעוד כתוב מאת רופא בכיר בכנסיה המזהיר מפני עשיית קעקועים כמנהג עובדי האלילים והערבים. הכנסייה מבדילה בין קעקועים נוצריים הבאים להלל ולשבח את הנצרות ואלוהים לבין קעקועים אליליים וכופרים הפסולים בעיניה.

טקסטים קדומים מעידים שקעקוע של צלב, כבש, דג  ושמו של ישו שימשו כאמצעי זיהוי ושייכות בין הנוצרים לבין עצמם והבדילו אותם מהכלל.

צלבנים במסעות הצלב לכשהגיעו לישראל נהגו לקעקע צלב על זרועם כמעין קמע ומזכרת. מנהג זה התקיים לכל אורך ימי הביניים וממשיך עד ימינו אנו באתרים נוצרים שונים ברחבי הארץ כגון ירושלים ונצרת.

קעקועים בארצות ערב

עדויות מוקדמות להמצאות מנהג הקעקועים בחצי האי ערב נתגלו בחפירה ארכיאולוגית שבוצעה בשנת 1930, בה נמצאו צלמיות אדם קטנות בנות 6000 שנה עשויות חימר ועליהן עיטורי קעקועים רבים.

טיילים רבים מהמאה ה-19 בדרום מערב אסיה דיווחו על מנהג הקעקועים שהיה שכיח בתקופה זו. טייל אחד שעבר בבגדד סיפר על עשרות אמני קעקועים שעיטרו במיטב דוגמאותיהם את נשות בגדד של אותה תקופה. הקעקועים ערכו פגישות רבות ובוצעו בדייקנות רבה שהפתיעה מאד את אותם הטיילים האירופאים.

אין מידע רב מדי לגבי הדוגמאות שהיו בשימוש, אך הסברה הרווחת היא ששורשו  של המנהג הוא  דתי פולחני. אופן הביצוע נשמר כסוד כמוס ורוב המקועקעים היו בעיקר נשים.